אם הייתי יכולה לבקש משאלה אחת, הייתי מאחלת לכל אדם שיהיה מסוגל לקבל ולהכיל את כל החלקים שבו.

כל כך הרבה פעמים אנו מרגישים שבעולם הזה יש מחסור בהקשבה אמיתית, בנוכחות אנושית אוהבת ומקבלת ובאמפתיה.
אנחנו כואבים את העובדה, שאין שם מישהו עבורנו, שרק יקשיב לנו, בלי לשפוט, בלי לחרוץ דעה, בלי לדעת מה נכון לנו או לקפוץ לסיפור משלו ...

אך מה קורה במערכת היחסים שלנו עם עצמנו? האם לשם אנו מביאים את אותן איכויות שכה חסרות לנו? האם אנו מקשיבים לעצמנו באמת, ללא ביקורת ושיפוטיות?

כל אחד מאיתנו הוא אוצר שלם, מלא במקומות שרק מחכים לספר את הסיפור שלהם, להישמע, להיראות, לבוא לידי ביטוי.
כמה נפלא יהיה אם נלמד ליצור מרחב בטוח ומאפשר בינינו לבין עצמנו, אשר בו נצליח לתת מקום וביטוי לכל החלקים שבנו.
מניסיוני האישי, משם קצרה הדרך, עד שנוכל להביא נוכחות זו גם לסביבה שלנו ונגלה איך כבמטה קסם, העולם מתמלא באותה איכות חסרה והופך למקום בטוח ומאפשר יותר.

אשמח לחלוק את הכלים שאני מביאה איתי כאדם וכמטפלת על מנת
לאפשר לאחרים לממש את הזכות המופלאה למצוא את השביל שלהם על פני האדמה וללכת בו חופשיים ובטוחים.